top of page
תוכנית 2020.JPG

תכנית הלימוד לשנת תשפ״ב 2022-2021

ההרשמה נמשכת

 

תכנית הלימוד לשנת תשפ״ב 2022-2021

תכנית הלימודים של תפס״ן - תחנה פסיכואנליטית לנוער תכלול בשנה הקרובה חמשה מרכיבים אשר ניתן להצטרף לכולם או לחלקם:

I     סמינר מקום: ממשי וגוף ממשי     

      גבריאל דהאן

 

II    הקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר 

      ורה אלעד, יהונתן דהן, רשף כ״ץ, אורטל דהן, ליטל וסרמן

 

III   הקליניקה של ההוראה והבלתי-אפשרי 

      אפרת קפלן, ליטל וסרמן, תום מרגלית, זהבה יוריה, רות בנג׳ו,          דיטה סלמן, אסף מנור

 

IV    קבוצת קריאה  The Object Relation, 1956-1957

      פרופ׳ רות רונן

 

V     יום עיון: גוף הביניים - משברי הנשירה בחטיבת הביניים

      דיטה סלמן, ליאת זיו, לאונור אלטשולר


המבקשים להירשם לתכנית או לחלקים ממנה יפנו לאחראית על ההרשמה לתכניות, אפרת קפלן, טל. 051-2478859 לקביעת פגישת היכרות מקדימה כתנאי להשתתפות; 

 

רכז תכנית הלימודים לאחר הקבלה: תום מרגלית 054-5345597

ההשתתפות בכל חלקי התכנית כרוכה בתשלום של 3000₪;

 

 

ההשתתפות בסמינר מקום בלבד כרוכה בתשלום של 1500₪;

 

 

ההשתתפות בקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר כרוכה בתשלום של 1500₪;

 

 

ההשתתפות בשיעורים על השימוש בפסיכואנליזה באמנויות של הבלתי-אפשרי כרוכה בתשלום של 1500₪;

 

 

התשלום על ההשתתפות יכול להתבצע ב-5 תשלומים;

 

 

ההשתתפות בקבוצת הקריאה אינה כרוכה בתשלום;

 

 

השיעורים יתקיימו במקום תפסן ברחוב אנגל 6 תל אביב-יפו.

 

 

פרטים על המרכיבים השונים בהמשך העמוד.

סמינר מקום

 

 

ממשי וגוף ממשי  גבריאל דהאן,

סמינר מקום.png

סמינר מקום בשנה זו יישען על קריאה בפרק IX בסמינר של לאקאן Le sinthome ובשיעורים של ז׳.א. מילר מהקורס  Le tout dernier Lacan 6,13/12 , 2006.

״...שהיה צורך לדבר על גופים, שיש גוף של הדמיוני, גוף של הסימבולי, זהו הללנג, וגוף של הממשי, אודותיו אין אנו יודעים כיצד הוא יוצא״.

Jacques Lacan, Le séminaire, livre XXIV, L’insu que sait de l’une- bévue s'aile à mourre, 16/11/1976.

״כל מה שנאמר על הדחף מובנו הינו רק זה: שחייבים לפנות לאיזשהו ממשי, אפילו אם זה ממשי משוער שמניחים אותו בלבד, על מנת שאפשר יהיה לקבל איזושהי תחושה מקדימה על אודות הלאמודע. ובמובן שגוף משמעו קונסיסטנטיות, הלאמודע בפרקטיקה נותן גוף לדחף. רק הלאמודע הוא שיכול להעניק גוף לדחף״.

Jacques Lacan, Le séminaire, livre XXII, RSI, 15/4/1975

השאלה על הלאמודע והממשי יחד עם שאלת הגוף והיחס מעלים את הסוגיות סביב שאלת הקבוע הקונסיסטנטיות עליו נשענת האפשרות של הפרקסיס הפסיכואנליטי.
פרק IX  בסמינר Le sinthome  נושא את השם De l’Inconscient au Réel,  ז׳.א. מילר הוא שהעניק לפרק זה את שמו והוא מקדיש את השיעורים בקורס שלו לקריאת פרק זה. נלך בעקבותיו ונקרא את קריאתו בפרק זה של לאקאן לה הוא העניק את הכותרת:

« De l’inconscient au réel : une interprétation » 

בהישען על פרק זה של הסמינר של לאקאן כמו גם על זה שקדם לו נמשיך לעסוק השנה בזיקה המורכבת של הפסיכואנליזה לשאלת הגוף, הלאמודע, והממשי בהוראה של לאקאן במיוחד לאור המסקנה שלו ביחס לגוף הממשי אשר מופיעה בסמינר שבא אחריו. השאלה הינה כיצד ההנחה בדבר הגוף הממשי מהווה שינוי בנקודת המוצא של ראשית ההוראה של לאקאן ביחס לגוף כמה שהינו מן הדמיוני, כמה שעליו נשענת הקונסיסטנטיות המנטלית של ההוויהמדברת אשר ״מעריצה את גופה משום שהיא מאמינה שיש לה אותו כשלאמתו של דבר אין לה אותו״ . 
אלא שגוף זה הינו גם מה שמעניק קונסיסטנטיות לפסיכואנליזה עצמה בהיותו מה שבו נתקלה הפסיכואנליזה ברגע התגלית שלה. 
סמינר מקום ינוע גם השנה על גבי המסלול של היתקלות זו אותה מכנה לאקאן ״הזדווגות״ של השפה והגוף. בראשית הייתה ההיסטרית אשר עם הגוף כאתר הקונברסיה של המסמן הובילה לתגלית של הלאמודע של פרויד. ה- Das Unheimlich  של פרויד שנשען על רגע ההשתקפות במראה משמש את לאקאן כדי לסמן חתך יסודי של ההוויהמדברת וגופה כאחרוּת רדיקאלית של גוף שההוויה ״נתבעת״ לכונן עמו יחס גם כאשר היא ללא גוף. ה
קליניקה של המתבגר של ימינו חושפת את הטלטלה הזאת ביחס אל הגוף ביתר שאת עם הרדיקליזציה של האין-יחס מיני של לאקאן כמה שמנסח בצורה חדה ממשי שהינו מחוץ לכל יחס גם בהתייחס לגוף. כפי שפרויד דיבר על עבודת החלום ועל עבודת האבל או על ה-Wirklichkeit  כך גם נוכל לדבר גם על עבודת הגוף.

הסמינר מיועד לכל המתעניינים מכל תחומי הדעת בפסיכואנליזה ובהוראתו של ז׳. לאקאן ותלמידיו. 
הסמינר יתקיים במסגרת של 10 מפגשים, בימי שישי בשעות 09:30-11:00 בתאריכים הבאים:

 

שנת 2021: 5/11, 19/11, 3/12, 17/12, 31/12, 
שנת 2022: 14/1, 28/1, 11/2, 25/2, 11/3.

הקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר

תמונה לכליניקא של המתבגר.jpg

תכנית הלימוד תתמקד בקליניקה של המתבגר על פני שלושה נתיבים של המשגה: 
הנתיב האחד הוא המיקום של הקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר כתנועה של הלוך ושוב בין שתי כליניכות: 
כליניקה שנקודת המוצא שלה הינה האחר לבין זו שנקודת המוצא שלה הינו מן האחד; האחת נשענת על מה שהינו מן הסמלי, החוק, המבנה, החברתי, המוסדי, המסמן, במגמה של להשיב לממשי באמצעות המובן שהוא מן הסמלי והדמיוני, בעוד האחרת נסמכת על האקסיומטיקה של ההתענגות, של האחד, בחיפוש אחר השיום שנשען על מה שהינו מן הסמלי והממשי. האחת היא קליניקה סמנטית-דיאלקטית, דיאלקטיקה של הסובייקט והאחר, והשנייה מחפשת אחר התו הא-דיאלקטי של ההתענגות האוטיסטית והגוף הממשי. 
זוהי על כן
קליניקה שנתקלת בצורה העזה ביותר בהיתקלות בין החברתי לבין מה שהינו מן הא-חברתי. היתקלות שבליבה מונחת שאלת היחס בין הבעלות על הגוף המתענג לבין החזקה בו כמה שקובע את גורלות האהבה, האיווי, ההתענגות, והחרדה, במסגרתם מתמִקמות הפונקציות של נשירה, מסירה, יחס, מפגש.

הנתיב השני הוא הנשירה כמונח מרכזי ביחס לקליניקה הזו. במהלך ההמשגה שמונח זה עובר הוא נע מהיותו מושאל מן הביורוקרטיה החינוכית-שלטונית כתופעה שלילית שמתוארת במונחי הפנומנולוגיה הביורוקרטית, הכפופים ללהט למדוד ולמיין, כאשר הממשי שמעורב בהתרחשות הביורוקרטית הינו המספר.

הנשירה כתופעה ביורוקרטית עוברת טרנספורמציה ראשונה למושג אשר מציין אופרציה נפשית הכרחית שהפונקציה שלה העיקרית היא דווקא מניעתה של נשירה קטלנית. טרנספורמציה הזו הופכת את המונח למושג שמחייב קריאה אחרת מעבר לסימון ההתנהגותי. נקודת המוצא הינה שכולנו נושרים, נושרים בני נושרים, וההבדל הינו בין נשירה מוצלחת לנשירה שכשלה, למשל זו אשר בקצה שלה ישנה היעלמות או מוות.

המתימה של נשירה תהיה כזו שתצליח לנסח עבור כל אחד את התנאי הייחודי שלו של אי-היות במקום כמה שמאפשר לו את ההיות שלו.

משכך הדבר, מתרחשת טרנספורמציה נוספת ביחס למושג זה שמעבירה אותו מהיותו אופרציה של התמקמות דיסקרטית, הכרעה שיש לה את הרגע הקובע שלה, אל מה שנוכל לראות כהתרחשות פרמננטית שלמעשה לוכדת את הנשירה כהתרחשות בלתי נמנעת הקשורה ביחס של ההוויהמדברת אל עצמה, התרחשות מתמדת של אבדן של מה שכבר נרשם. קרי, אין מדובר עוד רק במה שקורה לסובייקט בהתמקמות שלו במרחב הסמלי, החברתי, בשדה של האחר למיניהו, או כפי שיאמר זאת פרויד: בעבודה ובאהבה, כי אם גם במה שקורה לו ביחס לעצמו, לגופו, למחשבותיו, לזיכרונותיו, לכל רגע ורגע של הווייתו שמהם הוא לא חדל מלנשור.  

אחרי שלושת הפיתולים הללו ביחס לנשירה ישנו הפיתול הרביעי: אין נשירה!

המסמן נשירה אינו אלא מה שהשכילה המערכת הביורוקרטית ״בבלי דעת״ לכלול בתוך הפעולה שלה את עובדת מה שהינו האין יחס מיני של החברתי. כפי שהיחס המיני הינו מה שאיננו כתוב מראש עבור אף אחד כך גם הנשירה הינה מה שאיננו כתוב מראש עבור אף אחד.

אצל ההוויה המדברת באותו אופן בו אין יחס מיני כך גם אין נשירה (כאשר למעשה זה היינו הך) אין נשירה במובן הזה שמוטל על כל סובייקט להמציא את הנשירה שלו. לכן נוכל את הרשימה של מיני הנשירות להתחיל ממש עם לאקאן וה- Fort-Da של פרויד. כאשר בסופו של דבר לאקאן ממקם את ההתרחשות הזו כהתרחשות של נשירה ביחסים של הילד עם גופו שננטש במידה רבה על ידי הביולוגיה והופקר לזרועות המסמן.

הנתיב השלישי עניינו הגוף של המתבגר. השאלה היא מה מוסיף המתבגר לפסיכואנליזה ביחס לשאלה של הגוף. אנו יודעים שהקליניקה הפסיכואנליטית לא הומצאה אלא החל מחוסר-האונים של הקליניקה הרפואית לנוכח הסומטיזציה של ההיסטרית. נקודת המוצא תהא התולדה של המפגש אותו מכנה לאקאן ההזדווגות של השפה והגוף, מפגש שהתולדה שלו הינה יחס אותו אנו מכנים הנפשי. הווה אומר שתחת הדואליזם המוכר של נפש-גוף אנו נניח את הדואליזם גוף-שפה שהתוצר שלו הינו הנפשי.

התכנית תורכב משיעורים תיאורטיים ומהצגות מקרים. ותכלול 15 מפגשים שיתקיימו בתאריכים שלהלן בימי רביעי בשעות 16:30-18:00.

התכנית מיועדת למטפלים בבני נוער במקצועות השונים המעוניינים באוריינטציה הפסיכואנליטית.

מרכזי התכנית: ורה אלעד, יהונתן דהן, רשף כ״ץ, אורטל דהן, ליטל וסרמן, גבריאל דהאן.

תאריכים:

שנת 2021: 10/11, 17/11, 24/11, 1/12, 8/12, 15/12, 22/12, 29/12,

שנת 2022: 5/1, 12/1, 19/1, 26/1, 2/2, 9/2, 16/2, 23/2.

הקליניקה של ההוראה והבלתי-אפשרי

%2525D7%252594%2525D7%252591%2525D7%2525

במאמרו משנת 1937 Analysis Terminable and Interminable, אומר פרויד את הדבר הבא:

״נראה שאנליזה היא השלישית מבין אותן פרופסיות בלתי אפשריות אשר בהן אנו יכולים מראש להיות בטוחים בכך שנשיג תוצאות בלתי מספקות. שתי האחרות שידועות זמן רב יותר הן החינוך והשלטון״.

אל ציטוט זה נוכל לצרף ציטוט מתוך הסמינר ה- XVII ההפכי של הפסיכואנליזה שבו ז'אק לאקאן מכנה "פרופסיות" אלה בשם "אופרציות" וכך הוא אומר:

״אופרציות אלה מעלות את השאלה באשר למה שהיא האמת שלהן, כלומר כיצד נוצרות אופרציות אלה שאינן מוגדרות בממשי אלא בכך שהן אינן יכולות, כאשר ניגשים אליהן, להיות מנוסחות אלא אך ורק כבלתי- אפשריות. זה ברור שהניסוח המלא שלהן כבלתי-אפשריות הנו בדיוק מה שנותן לנו את הסיכון/סיכוי שהממשי שלהן יפרוץ ברעש״.

על גבי ההבחנות הללו של פרויד ולאקאן ביחס לאומנויות של הבלתי-אפשרי שהינן האומנויות המובהקות החברתיות, תבחן סדרת השיעורים הללו את האפשרות להשמיע קול באמצעות הפסיכואנליזה בפרקטיקות שונות ובראשן ההוראה והחינוך, הניהול, המשפט, השלטון והפוליטיקה, הטיפול, העו״ס וכן הלאה, כפי שהן באות לידי ביטוי בפוליטיקה, קרי בפוליס. מדובר בשימוש בפסיכואנליזה, Anwendung, ולא ביישום, Verwendung, על גבי עקרונות אשר ניתן לגזור מתוך הפסיכואנליזה ביחס לכל מה שיבחין בין הטכניקות לבין מיני הפרקסיס.

מדובר במהלך של ״לצאת לקראת..״, לצאת מן החסות של ארבע קירות חדר העבודה של הפסיכואנליטיקאי אל המקומות של הפרקטיקות האחרות לקראת אפשרות של מפגש עם האחר אשר למעשה ממנו מגיע הממשי אל הדיסקורס של הפסיכואנליטיקאי.

*סדרת המפגשים תישען על עדויות המשגות ותיאורי מקרים הן מתוך שדה החינוך וההוראה והן מתוך שדות פעולה אחרים על פי פעולתם של הנרשמים לתכנית.

*יתקיימו 16 מפגשים בתאריכים שלהלן, בימי רביעי בשעות 18:30-20:00

*התכנית מיועדת לאנשי מקצוע מן התחומים שפורטו לעיל ואשר מגלים עניין בהמשגה ובעקרונות של הפסיכואנליזה עבור הפרקטיקות שלהם, ההוראה, הניהול, האמנות, הטיפול, הרפואה, מדעי הרוח והחברה.

*מרכזי התכנית: אפרת קפלן, ליטל וסרמן, תום מרגלית, זהבה יוריה, אסף מנור, רות בנג׳ו, דיטה סלמן, גבריאל דהאן.

תאריכים:

שנת 2021: 10/11, 17/11, 24/11, 1/12, 8/12, 15/12, 22/12, 29/12,

שנת 2022: 5/1, 12/1, 19/1, 26/1, 2/2, 9/2, 16/2, 23/2. 

שולחן קריאה

פרופ' רות רונן

שולחן קריאה.JPG

קריאה בסמינר של ז׳אק לאקאן ספר רביעי, La relation d’objet, The Object Relation, 1956-1957.

שולחן הקריאה בטקסט זה החל לא מכבר והוא ימשיך להתקיים במהלך כל השנה הקרובה מדי יום שלישי בשעות 19:00-20:30 במקום תפסן. המבקשים להצטרף לקבוצה זו כבר עתה יפנו לפרופ׳ רות רונן  לטלפון: 0549438158.

 

בנובמבר 2021 ייפתח שולחן קריאה נוסף בסמינר ה-XXIII של ז׳אק לאקאן, Le sinthome, היום והשעה ייקבעו על פי המשתתפים.

 

ההצטרפות לשולחנות הקריאה פתוחה בפני כל מי שמתעניין בהוראה של ז׳אק לאקאן.

יום עיון : גוף הביניים - משברי הנשירה בחטיבת הביניים

יום עיון.png

הנושא של יום העיון נבחר בעקבות ההתנסות בעבודה עם בני הנוער בתפס״ן ובעקבות המסקנה שמרבית המשברים אשר מובילים לנשירה של בני הנוער מן המערכת החינוכית מתרחשים בשנים של חטיבת הביניים. שנים אלה מתגלות כזירה של פריצת הנשירה על רקע של ההיתקלות של המתבגר בטלטלה שעובר היחס המקורי, כלומר הנפשי שהינו תולדת ההזדווגות של השפה והגוף. יום העיון יעסוק בהמשגות ובתיאורי מקרים ובמפגשי שיח עם בני הנוער. 

ליום העיון יוזמנו אנשי חינוך, טיפול, ואנשי מקצוע אחרים העוסקים בעבודה עם בני הנעורים בתחומים שונים, אמנות, רפואה, פילוסופיה, וכן הלאה.

 

יום העיון צפוי להתקיים בסביבות החודשים מרץ-אפריל 2022, על כך ימסרו פרטים בהמשך.

מרכזות יום העיון: דיטה סלמן, ליאת זיו, לאונור אלטשולר.

bottom of page