"...לומר הינו דבר אחר מלדבר. האנליזנט מדבר, הוא מייצר שירה...הפסיכואנליטיקאי, הוא מפלֵחַ. מה שהוא אומר הינו חתך, כלומר נוטל חלק בכתיבה, עד כדי שעבורו מדובר במשחק עם הכתב. הוא כותב באופן שונה, כך שעל גבי החסד של הכתב, של אופן שונה לכתוב, מצלצל דבר אחר ממה שנאמר, ממה שנאמר בכוונה שייאמר...לכן אני אומר שלא במה שאומר האנליזנט ואף לא במה שאומר הפסיכואנליטיקאי, אין דבר אחר לבד מכתיבה".
Jacques LACAN, Le Séminaire, Livre XXI, Les non-dupes errent, leçon du 19 mars 1974.
סמינר מקום
על הגוף ועל הקריאה
גבריאל דהאן
״הקריאה של סימפטום איננה מנותקת מהמופעים של הטיפשות, היא חייבת להיות ביחסים דיפלומטיים אתה שכן הסימפטום עצמו הוא מן הטיפשות -כך לפחות על פי עדותו של הסובייקט״
הפרקטיקה האנליטית בין הקריאה לבין הכתיבה לנוכח האתגר של הנחת הדברים במקומם... בגוף. קריאה בהוראה של פרויד ולאקאן.
On ne l’a pas encore fait, peut-être un jour il y aura un discours appelé, comme ça : le mal de la jeunesse»
Jacques Lacan
״הדבר טרם נעשה, אולי ביום מן הימים עוד יהיה דיסקורס שייקרא כך: הכאב של בני הנעורים״
לימוד של מושגי יסוד בקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר, מלווה בהצגות מקרה מהספרות ומהפרקטיקה של המשתתפים, ובמפגשי קריאה מהספרות.