הקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר שנת תש"פ 2019-2020
הקליניקה הפסיכואנליטית של המתבגר
"אם יש בנמצא כיוון לאקאניאני, זה בשל כך שאין שום כלל בל יעבור לאקאניאני, אף לא כמו הלא מודע מובנה כשפה, שום הנחה בלתי משתנה שתביא לידי היווצרות של אלפון, סידור-תפילה, תקציר, שיהיו דוגמאטים.
הדבר היחיד שישנו הינו שיחה מתמשכת על גבי הטקסטים המייסדים של האירוע פרויד, מדרש תלמודי מתמיד, שמעמת ללא הרף את ההתנסות עם המארג המסמני שמבנה אותה."
ז'אק אלן מילר
כללי
התכנית תתמקד בהתבגרות כשאלה קלינית עבור הפסיכואנליזה בהשען על נתיבי ההתרחשות הבאים:
-
היציאה מן הילדות והחביון;
-
ההכרעה וההבדלה המינית;
-
ההתערבות של המבוגר בילד;
-
ההתקלות במבנה הסמלי החברתי והמוסדיות.
על גבי הנתיבים הללו יידונו השאלות ביחס לגורלות הדחף והאיווי, הגוף והאחר, העמדה הנשית והעמדה הגברית וההכרעה ביניהן, הנרקיסיזם, האני האידיאלי ואידיאל האני, מסלולי ההיפרדות, המפגש עם המבוגר וכן הלאה.
הצלחת ״המשימה״ של המתבגר מותנית בדרך שמצא כדי ״לחתוך״ מדור ההורים על גבי ההמשכיות ולא על גבי ניתוק או דחייה.
ההמשכיות והחתך
על אף הנטייה העקבית ביחסה של כל תקופה אל הצעירים של ימיה להצביע על מה ׳שהשתנה לרעה׳ ביחס לעבר, תמיד גם ברור שהצעירים הם שמסמנים את העתיד האנושי-החברתי וזאת תמיד על גבי שתי המגמות של המשכיות וחתך ביחס לדור שקדם.
הצלחת ״המשימה״ של המתבגר מותנית בדרך שמצא כדי ״לחתוך״ מדור ההורים על גבי ההמשכיות ולא על גבי ניתוק או דחייה.
מגמות “החתך” נחשפות בעבודה הקלינית על גבי מספר נתיבים טיפוסיים לימינו:
-
התמהמהות והתארכות של תקופת ההתבגרות ביחס לעבר;
-
התמכרויות אשר מובילות להסתגרות ולהתבודדות, לצד התמכרויות קבוצתיות המבוססות על חִבְרוּת של הסימפטומים של המתבגר;
-
ההתרופפות במעמדו של המבוגר, הורה, מורה או מחנך,כמקור הידע וכתחנה הכרחית בדרך להשגתו;
-
חשדנות כלפי האמינות המסורתית והאידיאולוגית של המבוגרים כמשען למה שהנו להיות גבר או אישה;
-
עמדת התלונה של המתבגר על אי-צדק ועריצות לנוכח תביעות שמופנות אליו מצד ההורה או המחנך לצד תביעה להגנה בלתי מותנית ברגעי משבר;
-
הקריסה של הפונקציה של האב כפונקציה של מסירה;
-
התביעה של המתבגר לכבוד מצד האחר בעוד הוא עצמו כושל בה.
קליניקה של נשירה
הקליניקה של המתבגר נעה סביב תופעות שמוכרות כתופעות של נשירה אשר יכולות לבוא לידי ביטוי בקשר המשפחתי, בתפקוד הבית-ספרי, ביחסים עם בני גילו, בהתעניינות בידע, ביחסיו עם גופו, בדיבורו, במיניות, בחשק לחיות ועוד.
הנשירה מופיעה בתחומים שונים, בעוצמות שונות, ובדרכים ייחודיות לכל מתבגר. למעשה מה שמזוהה כסימפטום מבטא באחת את הנשירה כבעיה, וכפתרון ייחודי.
העמדה הקלינית מתמצית בשאלה כיצד לקרוא את הנשירה לא כתופעה אלא כפעולה נפשית חיונית במקורה. באופן פרדוכסלי, זה כאשר הנשירה כושלת שהיא מופיעה כהרסנית לחיי המתבגר.
הנשירה כפעולה נפשית נוגעת לנשירה מן הילדות לנוכח פריצת התענגות שנחווית כמדאיגה משום שהיא מוליכה לעימות עם מה שאין למתבגר ידע לגביו קרי, המיני. האמצעים שהחברה מספקת למתבגר במישור זה עשויים להיות הרסניים כאשר מדובר בסכנה של התמכרות למשל, כאשר מדובר למעשה באופנים ״פראיים״ לטפל בחרדות, בעכבות, או במחשבות טורדניות.
ניתן להתייחס ״להתבגרות״ כאל רגע בו המתבגר נקרא לענות לשינוי שהוא עובר, לנשירה מן הילדות, כגוף מיני ומתאווה. המשענת שלו היא כאמור הסימפטום שהינו מה שמן הגוף מתערב כדי לאפשר עבורו מידה של איתנות. המפגש בקליניקה הפסיכואנליטית מאפשר להשיג הקלה על גבי קריאה ריאליסטית של סימפטום זה. על קריאה זו מוטל להביא בחשבון את זאת שהקליניקה של המתבגר מתרחשת תמיד תחת תו של דחיפות על גבי החרדה ההורית או המוסדית אשר מלווה את ההפניה לקליניקה וממסכת את זו של המתבגר עצמו.
פעולת הנשירה קובעת את חייו של המתבגר בשדה המיניות, האהבה והתשוקה כאשר אלה באים לידי ביטוי ביחסיו עם הידע והמחשבה, עם הדמויות ההוריות, המחנכים, עם בני גילו ובהתמקמות שלו במוסדות ובמסגרות כמו בית הספר, הצבא וכן הלאה.
בכל אלה תבוא לידי ביטוי הנשירה שלו כמוצלחת או ככזו שכשלה שכן בכל מקרה המתבגר נושר ממצב אחד כדי לנוע למצב אחר בחייו.
אפיונים אלה קובעים קליניקה נבדלת מזו של ילד או מבוגר ביחס לפונקציה של הדיבור, הנוכחות של הגוף, ההופעה של התביעה בטיפול והפנייה למבוגר, ועוד כאשר כל אלה מעלים שאלות ביחס לאקטיביות של המטפל, ביחס לממד הזמן וכדומה.
מבנה הלימוד בתכנית
מה שמנחה את הלימוד בתכנית יהיה נאמן לציטוט שהובא בראש הדברים: שיחה מתמשכת, תלמודית, אשר תיטול על עצמה לצאת ללא חת לקראת העימות של ההתנסות הקלינית עם המארג המושגי שמבנה אותה.
התכנית תתקיים במתכונת של מפגשים שבועיים בתאריכים שיפורטו להלן. כל מפגש יכלול שני חלקים מבין ארבעת התחומים הבאים: שיעור תיאורטי, שיעור קליני, מפגש קריאה, מפגש שיח.
שיעור תיאורטי
יתמקד במושגי היסוד של האוריינטציה הפסיכואנליטית הלאקאניאנית בשאלת ההתבגרות והקליניקה של המתבגר. השיעור יועבר בחמישה נתיבים:
על עקרונות הקליניקה ״הכלינית״ - גבריאל דהאן (5 מפגשים);
על סוגיית התביעה אצל המתבגר - ד״ר עמרי ביכובסקי(5 מפגשים);
על כאבי האהבה, האיווי וההתענגות אצל המתבגר-באחריות הדס סבירסקי(4 מפגשים);
על המופעים של ההתבגרות כפעולה נפשית(המסתגר, המשועמם, המשוטט, המתמכר, הבלתי ממוין, העבריין, המוחרם...) -באחריות יהונתן דהן(4 מפגשים);
על המתבגר והמוסדות(המוסד החינוכי, הצבא, המוסד הפסיכיאטרי, מוסד החוק, המשפחה)-באחריות אפרת קפלן(4 מפגשים).
בשלושת הנתיבים האחרונים יהיו מעורבים אנשי מקצוע נוספים מבין חברי תפס״ן ובכולם ייעשה שימוש בוינייטות קליניות.
במכלול השיעורים יתקיימו גם השיעורים הבאים:
סוגיית הנזילות - מרסלה ברוסקי
מושג טובת הילד בחוק ובפסיכואנליזה - אפרת קפלן
הכאב של הנוער - הדס סבירסקי
המתבגר בצבא - ליאת זיו
האמנות והמתבגר במוסד החינוכי - ליטל וסרמן, ורד ניצני
הקליניקה של המתבגר במוסד הפסיכיאטרי - ורה אלעד
ההבדל המיני, היכן הוא? - פרופ׳ רות רונן
האובייקט והאופן בו הוא קושר את הנער למרחב ולזמן - ד״ר אלעד לוי
שיעור קליני
סדרת השיעורים הזו תתמקד תחילה בשאלה מהו מקרה ומהי הבניה של מקרה. לאחר מכן, המפגשים יתמקדו בהצגות מקרים מהקליניקה: בשליש הראשון במקרים מן הספרות, ובהמשך במקרים של תפס״ן ושל משתתפי התכנית.
ירוכז על ידי הדס סבירסקי, אורטל דהן, ורה אלעד, יהונתן דהן(14 מפגשים)
מפגשי קריאה
יתמקדו בקריאה ממוקדת בטקסטים המרכזיים של התכנית מלווה בשיחה מתמדת.
ירוכזו על ידי ד״ר אילנה רבין, אפרת קפלן ותום מרגלית (14 מפגשים)
הטקסטים שבהם תתמקד הקריאה יפורסמו בהמשך.
מפגשי שיח
יתבססו על אורחים שיוזמנו למפגש שיח עם משתתפי התכנית בנושאים הקשורים לבני נוער בארץ.
ירוכזו על ידי רות בנג׳ו ורשף כץ (6 מפגשים)
בתכנית ששה מפגשים:
-
4/12/2019: מפגש עם יוסי חקלאי, עדות על הנחיית מדריכי מתבגרים במועדוני ״בית חם״ בצפון הארץ;
-
1/1/2020: מפגש עם ניתאי גבירץ, הקרנת הסרט ״אל תשכחי אותי״, שיחה עם השחקן סביב הדמויות בסרט;
-
5/2/2020: מוניב סבית, על המתבגר במגזר הערבי;
-
4/3/2020: דיטה סלמן ורות בנג׳ו, קריאה בטקסט ״מאחורי הגדר״ של חיים נחמן ביאליק;
-
6/5/2020: תלמידות ״גופיה״ יוצרות מחול בליווי הרקדנית והכוריאוגרפית מיכל הרמן;
-
רוני סומק, כתיבה והתבגרות.
ביבליוגרפיה כללית מומלצת
1. ז. פרויד, שלוש מסות על המיניות, מיניות ואהבה, הוצאת עם עובד, 2002
2. ז. פרויד, הצגת הנרקיסיזם, הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על הפסיכוזה, מבחר כתבים, א, הוצאת רסלינג, 2007
3. J. Lacan, Écrits, The youth of Gide, or the Letter and Desire, ed. Norton, 2006, p.623.
4. כתב עת מקוון, זמן תפס״ן, גיליונות 0-29.
5. J. Lacan, Autres écrits, Note sur l’enfant, Éd. du Seuil, 2001, p. 373
6. J. Lacan, Autres écrits, Préface à L’Éveilduprin temps, Éd. du Seuil, 2001, p.561
7. En direction de l’adolescence, J.A. Miller
8. תיאטרון המריונטות, היינריך פון קלייסט
9. מיי פירסט סוני, בני ברבש
10. ספר הדקדוק הפנימי, דוד גרוסמן
11. סיפור פשוט, ש״י עגנון
12. שלאף שטונדה, יהודית קציר
13. דחיפות לחיים, פיליפ לקאדה
14. הקשירה של השפה והגוף בילדות, נאוס קרבונל
15. קשירות של הדימוי, הגוף והשפה בגיל ההתבגרות, פיליפ לקאדה
המשתתפים בתכנית יהיו רשאים גם ליטול חלק בפעילויות רשות נוספות המתקיימות במקום תפסן.
תאריכי השיעורים
השיעורים יתקיימו בימי רביעי בשעות 16:30-18:00, 18:30-20:00 במקום תפסן אנגל 6 ת״א
בשנת 2019:
6/11, 13/11, 20/11, 27/11
4/12, 11/12, 18/12, 25/12
בשנת 2020:
1/1, 8/1, 15/1, 22/1, 29/1
5/2, 12/2, 19/2, 26/2
4/3, 18/3, 25/3
1/4, 22/4
6/5, 13/5, 20/5, 27/5
3/6, 10/6
*ב- 13.11 יתקיים יום עיון בשיתוף עם ה"פי בנושא הקליניקה של המתבגר. נרשמי התכנית יהיו פטורים מתשלום ליום עיון זה.
למי מיועדת התכנית
התכנית מיועדת לאנשי מקצוע בעלי הסמכה המטפלים במתבגרים, פסיכולוגים, עו״ס, פסיכואנליטיקאים, רופאים, מטפלים בהבעה ויצירה, פסיכותרפיסטים אשר יש להם עניין באוריינטציה הפסיכואנליטית הלאקאניאנית והשימושים שלה.
הקבלה לתכנית מותנית בראיון קבלה.
דמי הלימוד 5600 ₪ ב- 5 תשלומים
לבירורים: מרכז התכנית- תום מרגלית 054-5345597
המורים והמרכזים שיטלו חלק בתכנית
התכנית תועבר על ידי חברי תפס״ן - תחנה פסיכואנליטית לנוער
חברי תפס״ן עוסקים בפסיכואנליזה ובעבודה עם בני הנוער באוריינטציה הלאקאניאנית, מעורבים בצורות מגוונות בטיפול בבני נוער בתפס״ן עם זיקה לשדה הפסיכואנליטי הלאקניאני, כאשר היועץ הקליני של התחנה הינו ד״ר אלכסנדר סטבנס.
גבריאל דהאן, פסיכולוג קליני, MA מורה ברשת הלאקאניאנית, מנהל התחנה.
ד״ר חגית אלדמע, פילוסופיה, PhD.
ורה אלעד, מוסיקאית, מטפלת באמצעות הבעה ויצירה (מוסיקה ותנועה), מדריכה.
ד״ר עמרי ביכובסקי, PhD, פסיכואנליטיקאי, עורך שותף של כתב העת זמן תפס״ן.
רות בנג׳ו, מורה לספרות, קולג' דה פרר יפו, כותבת ומתרגמת, MA בצרפתית ובספרות.
מרסלה ברוסקי, פסיכולוגית קלינית MA, מדריכה, פסיכולוגית חינוכית.
יהונתן דהן, MA בפסיכולוגיה קלינית.
אורטל דהן, עובדת סוציאלית קלינית, MA, צוות מוזות - בי"ס תיכון לאמנויות.
מיכל הרמן, B.Ed בהוראת מחול, כוריאוגרפית, רקדנית, מייסדת ״גופיה״ - מסלול הכשרה בפרפורמנס לילדים ונוער.
ליטל וסרמן, מייסדת ומנהלת מוזות - בי״ס תיכון לאמנויות, עו״ס קלינית, MA.
ליאת זיו, פסיכולוגית קלינית מדריכה, MA.
רויטל יצחקי, עובדת סוציאלית, BA.
רשף כץ, BA בפסיכולוגיה, לימודים בתכנית ל MA בפסיכולוגיה רפואית.
ד״ר אלעד לוי,PhD, עובד סוציאלי קליני, MSW.
תום מרגלית, דוקטורנט בפילוסופיה באוניברסיטת ת״א, מוסיקאי, מורה.
ורד ניצני, מייסדת ומנהלת מוזות – בי״ס תיכון לאמנויות, MA בטיפול באמנויות.
הדס סבירסקי, פסיכולוגית קלינית MA.
מוניב סבית,BA פסיכולוגיה והוראה, מורה במשרד החינוך, בית הספר היסודי כפר ראמה.
דיטה סלמן, יועצת ומנהלת פרויקטים חינוכיים, ספרות וחינוך, MA.
טלי עדן, עו״ס מומחה MSW, פסיכותרפיסטית, מנהלת מרכז לשלום המשפחה.
אפרת קפלן, עו״ד ומגשרת LLM, חוקרת באוניברסיטת חיפה במסלול לדוקטורט, יו״ר וועדות סטטוטוריות, יועצת משפטית.
ד״ר אילנה רבין, פסיכולוגית קלינית, MA, פסיכולוגית חברתית PhD, עורכת שותפה של כתב העת זמן תפס״ן.
פרופ׳ רות רונן, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.