Acerca de
אי–הנחת של האדם בתרבות נעוצה בלב הפרקסיס והמחשבה הפסיכואנליטית כמו גם הפילוסופית. האם מכנה משותף זה פירושו קירבה? האם הפסיכואנליזה היא תיאוריה פילוסופית? מדוע לאקאן כינה את עצמו אנטי–פילוסוף? מה לפילוסופיה אצל הפסיכואנליזה ולפסיכואנליזה אצל הפילוסופיה?
a-קדמיה היא מסגרת לימוד חדשה ששמה לה ליעד לחקור ולדרוש בסוגיות סביב הקשר של הפסיכואנליזה של פרויד ולאקאן לפילוסופיה - שתי דיסציפלינות שמתחבטות לעיתים באותן שאלות עם תשובות שונות. המפגש ביניהן יתרחש על גבי טלטול של מושגי יסוד משותפים: גוף, נפש, מחשבה, שפה, תשוקה, אהבה ועוד.
התוכנית פונה לבעלי הכשרה בפילוסופיה, במקצועות הטיפול, בפסיכואנליזה, בהוראה.
:
תוכנית
חדשה
:
המורים
בתוכנית
המורים בתוכנית הינם חוקרים מן האוניברסיטה שעיסוקם
במפגש של הפסיכואנליזה והפילוסופיה:
פרופ׳ רות רונן
ראש בית הספר לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב
ד״ר מיכאל פרידמן
מכון כהן, אוניברסיטת תל אביב
ד״ר רונה כהן
מרצה בתוכנית ל–Liberal Arts, אוניברסיטת תל אביב
מר תום מרגלית
דוקטורנט בחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב
1
לאקאן והפילוסופים
רות רונן
קורס מבוא שיעסוק במפגש בין המחשבה של לאקאן לזו של הפילוסופים אליהם התייחס בהוראתו. פילוסופים מן המסורת המערבית שימשו את לאקאן במטרה לחדד שורה של מושגי יסוד בפסיכואנליזה כמו: הנפשי, הדחף, הלא–מודע, האחר, האיווי של האנליטיקאי, האקט האנליטי. נבחן את ההקשרים בהם לאקאן פונה אל הפילוסופים וכיצד הוא משתמש בהם למטרותיו. השיעור ידון גם באופן בו הקריאה של לאקאן משנה את אופני הקריאה שלנו בטקסטים הפילוסופיים.
בקורס זה נעקוב אחר מספר תחנות משמעותיות בסמינרים של לאקאן, בהן הוא מתמקד בטקסטים פילוסופיים: באריסטו (״על הנפש״), אפלטון (״המשתה״), דקארט (״הגיונות״ ו״רגשות הנפש״), פסקל (״מחשבות״), שפינוזה (״אתיקה״), קאנט (״ביקורת התבונה הטהורה״) הגל (״פנומנולוגיה של הרוח״).
:
תוכנית הלימוד
שנה"ל תשפ"ד
2024-2023
2
סטרוקטורליזם ופסיכואנליזה
מיכאל פרידמן
הקורס ידון באחד הזרמים המרכזיים של המאה ה–20: הסטרוקטורליזם, ובהשפעותיו על הפסיכואנליזה - השפעה שבאה לידי ביטוי אצל לאקאן באומרו "הלא–מודע בנוי כמו השפה". על תחילת הסטרוקטורליזם ניתן לחשוב עם פרסומו של הספר ״קורס בבלשנות כללית״ של פרדיננד דה סוסור ב–1916. הקורס יתרכז בהשפעה ההדדית של הסטרוקטורליזם והפסיכואנליזה. השילוב של שני התחומים נראה בתחילה מפתיע, אך מכיוון שמקורות הסטרוקטורליזם הינם בבלשנות, אין זה מפתיע שהפסיכואנליזה, עם הדגש שהיא שמה על מופעי הלא מודע בשפה, הושפעה והשפיעה על הסטרוקטורליזם. הפסיכואנליזה מציעה לחשוב על אופקיה הבלתי אפשריים של השפה, או, בשפתו של לאקאן, על הממשי של השפה. הקורס יתמקד בשלושה צירים מרכזיים: תפיסתו של הסטרוקטורליזם את השפה, תפיסתו של פרויד את המיניות והלא–מודע כפי שבאים לידי ביטוי בשפה, והבנתו של לאקאן את הסטרוקטורליזם, בהדגשתו את הדינמיקה וחוסר היציבות במבנה הלשוני.
טקסטים: זיגמונד פרויד, ״השלילה״ (1925), מטעם 11 (2007), עמ’ 154-157.
פרדיננד דה-סוסיר, קורס בבלשנות כללית״, רסלינג 2005.
Roman Jakobson, Six Lectures on Sound and Meaning, MIT Press, 1976.
Jacques Lacan, Book XI. The Four Fundamental Concepts of Psychoanalysis, W. W. Norton, 1981.
ז׳אק לאקאן, עוד. סמינר 20 (1972-1973), רסלינג.
3
הגוף בפילוסופיה ובפסיכואנליזה
רונה כהן
קורס זה יתמקד בטקסטים פילוסופים ופסיכואנליטיים שעוסקים ביחסים בין הגוף לבין השפה אצל ההוויה המדברת. הולדת הפסיכואנליזה התרחשה עם התגלית הפרוידיאנית של הלא מודע שרשום בגוף. דרך שאלת היחסים בין גוף לנפש נבחן את הייחודיות של מושג הפסיכה הפרויידיאני באמצעות טקסטים פסיכואנליטיים כמו "מחקרים בהיסטריה", "הלא–מודע" של פרויד, "הביולוגיה הלאקאניאנית ואירועי הגוף" של ז'אק–אלן מילר ועוד. זאת, לצד קריאה ב"קורפוס" של הפילוסוף ז'אן–לוק ננסי שמבקש לחשוב את ההוויה של הגוף אותה הוא מכנה "קורפוס" דרך העודפות של הגוף ביחס למחשבה. באמצעות טקסטים אלו, נבחן כיצד הממשות של הגוף כופה את עצמה ונוכחת גם בניסיונות של המחשבה להעלים את הגוף דרך הפיכתו לאידאה, למסמן, לייצוג. בין השאלות שיידונו: מהי המרה (קונברסיה) היסטרית? מדוע הסימפטום אינו מתמצה בהיותו נושא מובן? מהו הגוף המסמני? מדוע טוען הפילוסוף ז'אן–לוק ננסי שהגוף המסמני הוא פרדוקס? איך ניתן להבין את הטענה של ננסי שהגוף הוא זרות? האם יש ביולוגיה לאקאניאנית?
טקסטים: ז'אן–לוק ננסי, קורפוס
פרויד וברויאר, מחקרים בהיסטריה
ז'אק–אלאן מילר, ביולוגיה לאקאניינית ואירועי הגוף
4
מרטין היידגר – מהי חשיבה?
תום מרגלית
השיעור יעסוק בקריאה צמודה של סדרת ההרצאות
?What Is Called Thinking?) Was heisst Denken) אותן נשא הפילוסוף מרטין היידגר בשנים 1951-52 באוניברסיטת פרייבורג. ההרצאות מוקדשות לברור השאלות - מהי חשיבה? מהו הדבר הנקרא חשיבה? מה קורא לחשיבה? היידגר מבקש לברר את טיבה של חשיבה המבטאה הפעלה של יחס אל השפה אשר דרכו שאלת ההוויה מפציעה. חשיבה זו זוכה לשם 'מחשבת ההוויה' The Thinking of Being, והיא מקיפה את מגוון ההיבטים והסוגיות האונטולוגיים הנגזרים מתוך אפיונה של ההוויה כאירוע. בטקסט מופיעים רבים מבין המונחים של ההגות של היידגר המאוחרת ונדונים בו נושאים רבים מביניהם: עצמיות, זהות והבדל, איסוף והאחדה, זיכרון ושכחה, היסטוריה, חזרה, קריאה, יחס, לוגוס והנחה, שייכות. לפסיכואנליזה יש עניין בנושאים אלה והם יכולים לשמש כנקודות מפגש של הדיון הפילוסופי עם הדיון הפסיכואנליטי. במרכזו של מפגש מעין זה ניצב המונח 'מחשבת ההוויה', אשר מבטא את המאמץ לעסוק באירוע ההוויה במאפייניו החד–פעמיים והבלתי ניתנים לצמצום, אשר קרוב באופן עמוק למאמץ העומד בלב הפסיכואנליזה לנסח ולהסביר את דרכיו, התרחשותו וקיומו של הלא–מודע.
טקסט :
Martin Heidegger, What is Called Thinking? (1954), trans. J. Glenn Gray (New York: Harper Perennial, 2004).
:
הרשמה
הלימוד יתקיים במתכונת של מפגשים חד–שבועיים,
בימי שלישי, בשעות 19:30-17:00 במבנה כפול של שיעור + קבוצת קריאה ממוקדת בטקסטים פילוסופיים ופסיכואנליטיים.
הלימודים בשנת תשפ״ד יתחילו באוקטובר 2023 ויסתיימו ביוני 2024 (סה״כ 26 שבועות במקביל לשנה האקדמית).
שכר לימוד שנתי: 3,000 ש״ח, יועברו ב–2 תשלומים לפני תחילת כל סמסטר.
מקום הלימוד: רח׳ מאנה 9, תל–אביב.
המעוניינים להירשם ישלחו פיסקה קצרה המתארת את הרקע ואת העניין שלהם בתוכנית בטופס המצורף.
לשאלות ומידע נוסף פנו אל מרכזי התוכנית: פרופ׳ רות רונן ותום מרגלית
